תהליך וגישה
צילום הוא כלי ויזואלי בעל כוונה עיקרית לתעד את המציאות ולשמר זכרונות, יחד עם עלייתו של העידן הדיגיטלי הצילום הפך פלטפורמה ליצירת דימויים סוריאליסטיים ומציאותיים.
אך בעידן פוסטמודרני, המציאות עצמה אינה ברורה כמושג וגם לא כפרמטר רלוונטי, כאשר אנו מתייחסים לאידיאלים ושלמות אנו נוטים לעשות השוואות סותרות.
למשל, לעיתים רבות אנו מתייחסים למשהו מלאכותי שנראה מושלם למשהו שנראה כמעט אמיתי, בעוד שניסיון כמעט מושלם מתואר בדרך כלל כמעט בלתי מציאותי, או חלומי.
אדריכלות היא דיסציפלינה שעובדת עם שני המונחים, ומשקפת הן את המציאות והן את האשליה בעת ובעונה אחת.
לכן, הן את המציאות והן את הדמיון ניתן להגדיר באמצעות נקודות מבט שונות (פרספקטיבה). אנחנו יכולים לדבר על המציאות של חומרים, למשל: על מוצקות האבן ושקיפות הזכוכית, או לחילופין, אנחנו יכולים גם לדבר על שקיפותה של אבן! ( בארכיטקטורה של Kengo Kuma למשל) או על מוצקות של זכוכית (כמו כל מבנה עם מסך רפלקטיבי קיר - במיוחד כאשר נראה במהלך היום).
באופן אנלוגי, ניתן להשוות צילום אדריכלות לארכיטקטורה. מה הוא הדבר אותו מנסה להשיג צלם בעת הצגת הארכיטקטורה? האם הוא מנסה להציג את הארכיטקטורה ולתעד את הופעתה, או שמא מנסה להשתמש בזויות הראייה כדי להצביע על תכונות לא מהותיות?! האם האדריכלות משמשת מסגרת לאירועים ואחראית ליצירת אווירה מסוימת ותחושות מעוררות?!
תפקידו המסורתי של צילום אדריכלות

האם ישנה דרך יעילה יותר להבטיח את ערכו המונומנטי של מבנה באופן קבוע מאשר לצלם אותו?
טכניקה ואחיזת עיניים
צלמי אדריכלות עושים שימוש בטכניקות שונות, חלקן זהות עוד מתחילת הדרך, על מנת להשיג נקודת מבט מבוקרת הם נהגו לצלם במצלמות הפורמט הגדול כדי לשלוט במישור הפוקוס, עומק השדה ובעיוותי הפרספקטיבה.כיום, צלמים משתמשים בעיקר במצלמות רפלקס דיגיטליות (DSLR), המספקות אפשרויות של החלפת עדשות, שליטה בעומק השדה ושליטה על הפרספקטיבה. בנוסף, האור הוא גורם חשוב מאוד מכיוון שהוא משפיע גם על הרוויה על הצללים ועל הניגודיות של התמונה.
צילום אדריכלות - הגישה שלי
צילום אדריכלות אינו ז'אנר בולט וזוהר במיוחד ולמרות זאת כל כך הרבה אנשים מצלמים אדריכלות, אם כך מדוע נושא זה אינו נפוץ כל כך? תחשבו על זה, כל כמה תמונות קיים מבנה כלשהו בתמונות שלכם? אם תשאלו את רוב בני האדם מהו צילום אדריכלי סביר להניח שהם יחשבו על צילום בתים או בניינים, ככל הנראה זהו הסוג הנפוץ ביותר ורואים אותו בכל מקום, אבל ישנן דרכים וגישות רבות נוספות לצילום אדריכלות.תקשורת

כבעל מלאכה, הדבר החשוב ביותר עבורי הוא מה האדריכל \ מעצב הפנים רוצה להשיג, זה שונה באופן דרסטי בין אחד לשני.
ולכן, הגישה שלי מתחילה בנסיון להבין מה האדריכל מקווה לראות בסט התמונות. בדרך כלל, אני משיג זאת על ידי צפייה בתיק העבודות של האדריכל, על ידי סיור במבנה עם האדריכל ולבסוף על ידי שאלת מספר שאלות מפתח.
המטרה הראשונית שלי היא לעיתים קרובות להתאים את הצילומים לשפה הויזואלית של האדריכל.
מידע
לרוב אני מוזמן לצלם אדריכלות כסדרה של תמונות, חלק ארי מסדרה זו מורכב מצילומים שאני מתייחס אליהם כצילומי מידע, צילומים אלו מספקים מידע מדוייק ומציאותי של האדריכלות ועיצוב המבנה, למרות שאני מבלה לא מעט זמן עבודה על הצילומים האלו, אני מצלם אותם בדרך כלל בשעות בהן האור יחסית קשה, בשעות הצהריים.בדרך כלל, אני עושה שימוש בעדשות רחבות זווית ועדשות טילט-שיפט עבור הצילומים הללו, שימוש בעדשות טילט-שיפט למטרות אלו מאפשר יצירת צילום אדריכלות או עיצוב פנים מדוייק ונקי מעיוותי פרספקטיבה. בנוסף, אני משתמש בעדשות רחבות זווית 16מ"מ, 24מ"מ ,35מ"מ על מנת להציג איזורים הדוקים יותר של החלל.
הפרטים הקטנים

אדריכלים ומעצבי פנים מאוד אוהבים את הצילומים האלו, בעיקר מכיוון שאלו המקומות בהם הם נדרשו לצלוח אתגרים.
לאחר הסיור בחלל, אני בדרך כלל מרכיב על המצלמה עדשות בטווחים שבין 35מ"מ ל 135מ"מ על מנת לצלם את פרטי המפתח. בסיור הראשוני עם האדריכל / מעצב אני מנסה להבין מהם אותם פרטים, לעיתים לולא הסיור יתכן ולא הייתי מתייחס אליהם ולכן גם עבור הפרטים הקטנים הסיור הראשוני הוא כל כך חשוב.
צילום אדריכלות ובפרט צילום עיצוב פנים נעשה בדרך כלל עם צמצם סגור יחסית, זאת על מנת להציג את כל האיזורים בחלל בצורה חדה ובפוקוס, צילומי הפרטים לעומת זאת אינם נכללים בקטגוריה זו.
בדרך כלל, אני מציג את הפרטים בצילום בעל עומק שדה רדוד, כלומר כאשר הפרט נראה חד וברור ביחס לשאר התמונה.
זה משרת שתי מטרות, הראשונה היא כי עומק שדה רדוד עוזר להפנות את תשומת הלב לפרטים הספציפיים. שנית, תמונות אלה מספקות פרספקטיבה שונה בסדרת הצילומים ובכך עוזרות לשבור את הדפוס ולחדד את תשומת הלב.
תמונת הניצחון
השלב המרגש ביותר בתהליך הוא שלב צילום תמונות הניצחון, מהן תמונות הניצחון? אלן הן התמונות שצריכות לעצור את תשומת ליבם של הצופים ולעודד אותם לראות את שאר הצילומים. לשלב זה אני מקדיש את הזמן החשוב ביותר של היום, שהוא שעת השקיעה עד לרדת החשכה, בשלב זה של היום, רמות האור הטבעי דומות לרמות האור המלאכותי ומאפשרות תצוגה של הפנים והחוץ באותו צילום. הפנים בדרך כלל שטוף באור מלאכותי חם אשר יוצר ניגודיות חזותית לאור הטבעי מזמין את הצופה אל תוך החלל.עבור תמונת הניצחון אני מוצא כי שימוש בעדשות אולטרה רחבות זווית (15-17מ"מ) מסייעות ליצור צילומים דרמטיים יותר.
למרות כל האמור לעיל, תאורה דרמטית אינה מגדירה מהי תמונת ניצחון, תמונת פרט או מידע עם התאורה הנכונה יכולה להיות אפקטיבית באותה המידה.
ניסוי וטעייה
בנוסף לשלושת השלבים המהותיים של צילום האדריכלות והעיצוב ישנו שלב הניסוי, בו אני מנסה גישות אחרות לצילום החלל, אלו בדרך כלל צילומים שלא נכנסים לסדרה, אני לרוב משאיר את המצלמה הראשית בצד ומצלם עם מצלמה משנית, כך אני מנסה לחוות את החלל בדרך אחרת, אם משהו מהצילומים האלו יעבוד אצלם אותו עם המצלמה הראשית ואצרף אותו לסדרה.לסיכום
צילום אדריכלות או עיצוב פנים הוא תהליך הערכה קפדנית של הפרספקטיבה, השעה ביום, החשיפה והעדשה, המאפשר ללכוד את מהות המבנה וליצור רושם מתמשך.בסופו של דבר, אני עושה שימוש במצלמה על מנת לעורר תשומת לב למאפיינים ייחודיים בחלל.





